מושך את זמן ההכנות לפתיחת האשנב. דווקא עכשיו מקשיבים הפקידים לחדשות ודנים ביניהם על הקיפאון במהלך המדיני, מתעקשים לפתוח בשיחת בוקר תפלה, למרות שהלקוחות משדרים אותות ברורים של חוסר שיתוף פעולה. מה הפלא, מי שולח חבילות לפקידים?
סוף-סוף. החבילה בידיה. תם תהליך הזיהוי והחתימה, והיא חופשיה לנפשה, לרוץ ולגלות מה בתוכה. היא מצמידה את החבילה לחזה וצועדת בזריזות לעבר היציאה לפני שמישהו עוד יתחרט פה. בדרך נמשך תהליך הניחושים לגבי תכולת החבילה והפעם על פי נתוני המשקל, העטיפה וסוג המדבקה. שום פרט אינו מסגיר את הסוד הגדול והיא משתוקקת להגיע כבר אל בין כתלי הבית, אל הפרטיות.
הצצה ראשונה על השטיח בכניסה, לאחר שזרקה באי-איכפתיות את הבגדים המיוזעים על הכסא שבצד, וקרעה את העטיפה באי-סדר ובחוסר סבלנות של ילד הפותח מתנות ביום הולדתו ואינו חס על אמו המבקשת לשמור את נייר העטיפה למתנות אחרות. מתחת לנייר האריזה החום, עליו גם שתי מילים של דרישות שלום מחברתה שהעבירה את ההבילה מתא אנונימי בפוסט-רסטנט לדואר חו״ל הנוסע לישראל, מתגלה אריזה מקורית של חברת קורצווייל מניו-יורק ובתוכה מכשיר אלקטרוני שאיננה מכירה, שום דבר אישי, אף לא סימן זיהוי נוסף. ישובה על הרצפה, נשענת אל הקיר, היא שולפת את ספר ההוראות ומתחילה לקרוא בעיון.
מדובר במכשיר המתחבר למחשב ומתרגם טקסט כתוב למדובר. זהו אחד המוצרים החדישים האינטליגנטים ביותר בשוק, מה שנקרא ה״יהלום שבכתר״. זמן רב עבר מאז שעסקה במחשבים מדברים למיניהם וברור שהתפתחויות רבות קרו בינתיים. גם מבחינה טכנולוגית וגם בחקר הקול ואפשרויות הפקתו בסינתזה. היצור הזה ׳מבין ויודע׳ הרבה יותר מאותם מחשבים בהם שיחקה לפני שנים בניסיונות להפיק ׳קול אנוש׳ מקופסא אפורה.
אך עדיין אין רמז ל-SHU, רק אריזה מסחרית, וספרות קומרסיאלית.