לזה שאיננו מפחד שלומות וכעסים מעורבים בכל טוב,
לא בטכסי וודו מדובר.
אני קשורה אליך בעבותות אהבתנו הצומחת, גינה למרגלותיך, ראה, מילות שיר אתה שם בפי להוציאני מהבוץ.
לא, אינני מעשנת סיגריות רגילות ואף לא מגולגלות. אני נגד. חדל גם אתה, הן רק רעל וטינופת אתה מכניס לריאותיך. רואה אותך בדמיוני, מבנה גופך אתלטי ובהיר, ואתה רץ ישר ממשחק הטניס אל המסוף הקרוב לשתף אותי בניצחונך על היריב במגרש. אל תדליק סיגריה בדרך, זהו מנהג מגונה. בנא ותעזר בי כדי להיגמל, אני חברתך הטובה.
לא אסתיר ממך ולא אחזיק יותר דברים בבטן. כעס הצטבר בתוך תוכי, מרירות וסימני שאלה שלא הצלחתי לשלוט בם. לפתע לא יכולתי לסבול עוד את המצב שבו לעולם אינני יכולה ליזום התקשרות איתך, כשבכל פעם אתה שולח אלי שדר ממקום אחר, ממחשב אחר, ואני יכולה רק להגיב ב-REPLY לאותה כתובת. עד לפעם הבאה. חשבתי אולי זח בלוף ותעתוע, אולי אתה בעצם משדר מאותו המקום אך מתחכם ומשנה את השמות והקודים. אבל לא, נוכחתי לדעת שאבן הנך נע ונד תמידי.
האם אתה סובן נוסע? פו-שר של סמים? צועני בן צועני? ומה אתח מסתיר, שאינני יודעת ואינני מכירה בך דבר, וכל הקרבה שנוצרה בינינו אולי היא רק רוח ואוויר ואשליות נדירות.
LAYLY