גם אצלי שתלת איזה נזק-בזק כדי לקבל הזמנת עבודה?״
״לא, עם אינטון זה היה קצת אחרת. שם היה עניין עם חבר שלמד איתי עוד באוניברסיטה וידע בדיוק מה אנחנו יכולים לעשות יחד, אבל היה צורך pushs קטן אחד כדי לשכנע אותו לקרוא לי, אז ביקרתי ערב אחד במערכת שלו. בזמן שהוא עבד. כשחשב שהוא הטרמינל היחידי שעדיין מחובר למחשב, הזכרתי לו את קיומי. באמת דבר פעוט.״ והיא איננה עונה לשאלה הפשוטה שלו, ולא מזכירה אפילו איך הגיעה לטייק-היי. אה, בעצם אלינה קראה לה לבוא, בעצם הוא אמר לאלינה להביא אותה.
בפגישה הבאה NN חסר סבלנות וטורח להזכיר: Timing, זה הסוד שלנו. ״אני לא יכול להרשות לעצמי עכשיו זרים במערכת,״ וכעסו ניכר בקולו ובעיניו הבורקות ואדמומית לחייו ותיפוף ברך עצבנית על גב השולחן, ״אני לא רוצה מסתננים בסביבת הפיתוח שלנו. לא מעניין אותי יותר מי הוא ומה הוא, רק שיעלם לי מהעיניים, ומהמסך.״
״OK. YOU'RE THE BOSS". הפירצה הזו היתה קלה לתיקון ו-JJ הבטיחה להקדיש את היום שלמחרת לבדיקה יסודית של כל הבקעים בבטיחות המערכת, פרצות הקוראות לגנב, ולפעולות מנע הכרחיות. ״יש תעודת ביטוח?״ שאלתו של NN בסוף היום, שנשאלה בשיא הרצינות, שלפה פרצי צחוק היסטריים ממקומות בהם הסתתרו אלה וחיכו לבקוע כבר שעות רבות. הם חשו הקלה ושמחה מעורבת בצער הפרידה מהמציץ שהעז, ועשה בשלהם כבתוך שלו, ונדחף וחיבר אותם יחד. עוד שעות ישבו זה מול וו, לוחשים ומקשקשים, מסרבים לסגור את הפרשה.
״האם ניקח גם את גופינו איתנו?״ שאל NN כשלבשו מעילים והחליטו להמשיך את הבילוי במסעדה של אתמול, והסביר, ״לפעמים בא לי להיפרד מהגוף שלי, להשאיר אותו ככלי מיותר ולצאת בלעדיו, ומה איתך?״
יצאו בהתלהבות אל תוך הלילה הקריר, מלאי מרץ מחודש ורוח-שטות של הצלחה, כאילו זה עתה החלו הרפתקה חדשה, ההרפתקה האמיתית. הנה מתחיל המשחק, רכבל בין שקר לאמת, בין חצי-אמת לכולה, בין האמת לזאת המושלמת, בין הכל לאינסוף, בין הכל ללא כלום, אם יש לכם אומץ. בחוץ במגרש החנייה, הם נצמדו לקיר, נשענים על הגדר כילדים נמלטים בשחקם שוטרים וגנבים, מתנשפים מריגושיהם, nno שולף סיגריה מתוקה מגולגלת למשעי עם חשיש מעודן, כיאה ליאפים המשיגים את המשובח ביותר, הוי כמה פשוט וטבעי הדבר בארץ הזאת, ומגיש אותה אל שפתיה המשתפלות בפתיחה חושנית, סוף-סוף הרגישה JJ את טעמה הפיפי של פרטנריות המתקיימת גם בעומק גם בגובה. עד