ארונות מלאים בנעליים ומגירות מפוצצות מגיירת ומדפים עמוסים בחפצי נוי התופסים את מקומם של בני האדם.״

״אל-זו,״ מתיישב גנץ בכורסא כאשר שלושתם עוברים לסלון, לאחר שמזג לכוסותיהם תוספת להשלמת קו היין, ולוקח לעצמו את תפקיד יושב הראש החדש, על פי המסורת של העברת השרביט בין בני הזוג עם כיבוי האור במטבח. ״ובכן, מה הדיאגנוזה?״ מרים גנץ את כוסו כאילו בירך ׳לחיים׳, ונותן את אות הסיום לניתוחים סוציולוגיים ואת אות הפתיחה לנושא המרכזי.

״נכון לרגע זה.״ מוסיף ד״ר קרנל, בהנפת אצבע מתריעה על טעות אפשרית, ושיבייב מגניבה, ״תפסיק להתנצל.״ ״דבר אחד אני יכול להגיד לכם בבטחה, זהו לא מצב קונסטיטוציוני, ולא הפרעה מילדות. הבחורה מדווחת על יחסי עבודה וחברות לגמרי נורמליים בתקופות אחרות בחייה.״ נורמלי, לא נורמלי, מזכיר לגנץ שאלה/בדיחה ברפרטואר הווכחני שלהם, ושניהם מחייכים. ״זהו בהחלט מצב תגובתי, ובכל זאת, מאז שנעלם שותפה לחיים הבחורה מנותקת לגמרי מהעולם וכל קשר שלה אל המציאות, אמנם איננו מקרי בלבד, אבל מתרחש אך ורק דרך קווי תקשורת דיגיטלית. לא עלה על דעתה לקבל טיפול או לחפש את עקבות אהבתה בדרך רגילה כלשהי שאנחנו מכירים. רק דרך הפילטר של מערכת המחשב שלה...״ ואל דבריו מתפרץ גנץ כאשר ידיו המתנועעות תמיד בחופשיות, כבר מיטלטלות לכל עבר והמילים ניתזות מתוכן כמים מממטרה, ״כן, אבל בכל זאת, מאיפה זה בא לה? תספר לגו מה הרקע, מה ההיסטוריה של האשה הזאת? מהיכן הטראומה המתעוררת עתה מקברה ומשטה בה עד להסתגרות אובססיבית וקיצונית כזאת?״

״נגעת בשאלה רגישה, המעסיקה אותי ללא הרף בימים אלו, ואף עלתה על פני השטח, כלומר על פני המרקע, בשעת הטיפול. מסתבר ש-ז1, אשר גדלה בבית קפדני ביותר, בו נתנו את מלוא כובד המשמעות לכל מילה ומעשה, העריצה באופן עיוור לחלוטין את אביה השופט, איש צדק ורצינות, ניצול שואה ובעל ערכי הגשמה בישראל...״ מיד, כמצופה, מתפרץ שוב גנץ בזרועותיו הממטריות, ״או-פה, האם נכנסנו זה עתה למסכת של כפרה על עוונות ופיצוי על חטאים של העם הגרמני?״

״מה אתה מדבר,״ עונה קרנל, ״זה לא קשור בכלל, הרי אמרתי לך שברשתות מחשבים אין משמעות למקום, גם לא לזמן, ובכלל, אתה הוא זה שתמיד מערב ענייני שואה ומצפון בכל דבר, לא אני.״

״נו באמת, תסכים איתי שזה קצת מוזר, הרי ידעת שהיא ישראלית, ולא עלה בדעתך מאיפה הוריה?״

״לא,״ עונה הדוקטור בקצרה, וממשיך בלי לשים לב לפרצופו התמה של גנץ, ״בכל אופן, את האבא הזה היא תפסה יום אחד על חם, מתעסק עם אחותה

32