הלילה בצאת הכוכבים. אבא היה איש חם וחמום, ביחוד היה חם על סקס ואהבה והיה בא אל המיטה של אמא לילה אחר לילה בכל 60 שנות הנישואים. כבר כמה שנים שאמא היתה באה אצלנו ומתלוננת עליו, בימי שישי כשהיתה מביאה לנו טביט בבהרט וקובה אדומה ותבשילי שבת, אהה איזה ריח נפלא, והיתה מספרת ובוכה, אני לא יכולה יותר, תורידו אותו ממני, אני אשה זקנה ואין לי כבר כוח בשבילו. ואנחנו צוחקים ומחליפים בינינו מבטי זימה ואשתי קורצת לי וחושבת מה יהיה איתנו כשנהיה זקנים. התלונות הלכו וגברו, ואבא בשלו, לא מוותר, עד שיום בהיר אחד אומרת אמא בהחלטיות, לא ולא, אני לא מוכנה עוד להרים את הרגליים, ולא איכפת לי אם תעזוב אותי ותיקח לך אשה צעידה ותשאיר אותי לבד, ולא נתנה לו יותר.
ואבא התחיל לנבול ולאבד רוח חיים ונהיה חיוור, לא היית מכירה אותו, גוש בטון שנהפך לסמרטוט, את שומעת, הוא הלך ונעלם לנו מול העיניים. ואנחנו הבנים היינו מתייעצים עם הרופאים שהתביישו לצחוק אבל לא ידעו איך לעזור, היינו מביאים לו בחורות צעירות, אבא, זה לא סוף העולם, תמשיך להנות מהחיים, אבל הוא טען שמעולם לא בגד באמא ולא הלך עם אשה אחרת, וגם היא, כך היה מתגאה, כל מה שהיא יודעת בחיים זה רק סבאח, מגיל 18 רק סבאח היא מכירה, והוא לא יקבל נחמה ולא יסתפק בתחליפים. כך המשיך לנבול ולשקוע, העיניים שלו הפכו לעיגולים שחורים, ונַאחס לו, וחיוך כבר לא עולה על שפתיו וקולו צרוד וכוחו הולך ממנו, עד שהוא מת.״
בכעס עצור מעביר ניסו מהלך וממשיך בנסיעה כאילו הכריז, תראי זה מה שקורה בסוף, זה שווה זה? רק כשהגיעו אל הצמתים המוארים של העיר נזכר לשאול אותה לאן פניה מועדות. ברדיו מופרעת נגינת השאנסון הצרפתי במבזק ידיעות. JJ מתמהמהת בתשובתה. נחשפה פרשת התמכרותו לסמים קשים ומעורבותו בפלילים של איש משטרה בכיר. אלה חושבים תמיד שהם מוגנים מנפילה כזאת. החדשות מסיחות את עצבונו של ניסו. הבהוב הרמזורים מציף את JJ מחדש בתחושות ׳טטריסיות׳, עד שמתגלה בפניהם מרכז העיר. נראה שנקבעה דעתה, ״עצור כאן.״
היא משלמת ונפרדת מניסו בטקס הרגיל, ״תראי, בסוף הכול יהיה בסדר,״
הוא מפטיר והיא מסתכלת לכאן ולשם, חושבת שגם היא בעצם גדם מנוטרל-חיים, כמו אבא של ניסו, גזע אהבה שנקטעה עד מוות, מתלבטת אם לעבור את הכביש לכיוון בית הקפה בו מנגנים ג׳ז ברוב שעות היממה או לחזור כמה צעדים אחורנית, להכנס לבאר שבו תפגוש חברים ותיקים שלא ראתה זמן רב, ולעורר תגובות כמו נו, נו, מי הופיעה לנו פה? איפה נעלמת לנו? ובינתיים, כמו מבלי משים, עומדות רגליה בפתחו של מועדון ׳פנטזי׳ - אולם למשחקים אלקטרוניים, בו לא היתה מעולם אך תמיד הבחינה בשלט הצעקני הזורח מעל כניסתו. כמה